העמיתים במקומות העבודה ‑ וגם אנשי השלום וזכויות האדם . הניסיון שלנו עם היהודים היה מקור השראה לשינוי פרדיגמות, ולא רק של עמדות פוליטיות . כל זה בא בלא להסתיר את המועקה והסלידה שלנו ממדיניות האפליה הגזענית כלפינו . ב ‑ 1975 התקיימו כמה מפגשים בין המנהיגות הערבית בישראל לבין מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת . השתתפו בהם בעיקר תופיק טובי, אמיל חביבי ותאופיק זיאד . אחד הנושאים העיקריים שנדונו בהם היה בקשתה של המנהיגות דאז של ערביי ישראל מערפאת להפסיק לגייס צעירים שלנו לארגונים של אש"ף . הם הסבירו לו שאנחנו בחרנו ברצוננו החופשי בדרך של מאבק פוליטי לא אלים, אם למען השוויון בזכויות ואם למען השלום שיביא את הברכה לשני העמים . הם לא היססו לגנות פעולות נגד אזרחים יהודים וערבים כאחד . גם הדור הבא של המנהיגים נהג כך . ח"כ איימן עודה קרא להוציא ממעשי האיבה את הילדים, הנשים, הזקנים, ואת כל האזרחים החפים מפשע, משני הצדדים . ח"כ לשעבר, מוחמד ברכה, אף נסע לרצועת עזה ונשא שם נאומים נגד פעולות כאלה . הציבור הערבי בישראל יצא רובו ככולו נגד המעשים הללו . כאשר צעירים מעטים מערביי ישראל השתתפו בפעולות טרור, הציבור הערב...
אל הספר