אוהבים את העובדה הזו, פוליטיקאים במיוחד . אבל ההתנגדות לכך אינה גורעת כהוא ‑ זה מן העובדה שאנחנו פה . בעולם הערבי החשיבו אותנו בתחילה לבוגדים, משום שנשארנו במולדת שלנו . בממשלת ישראל, מצד שני, החשיבו אותנו לסכנה ביטחונית ולפעמים אף לגיס חמישי, אף שהיינו החלק היחידי כמעט בעמנו שקיבל עליו את תוכנית החלוקה של האו"ם . גם בתוכנו צמח זרם לאומני שניסה להבדיל אותנו מן המדינה הציונית ואימץ עמדה בדלנית . הממשלה דאגה לגדוע אותו מן החיים הציבוריים, כאשר הוציאו מחוץ לחוק את תנועת "אל ‑ ארד" ( האדמה ) . גם זרם של האסלאם הפוליטי אימץ קו כזה, וגם הוא נתקל בדיכוי של השלטון בישראל, כאשר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית הוצא אל מחוץ לחוק ומנהיגו, שייח' ראאד סלאח, נכלא פעם אחר פעם . אבל רוחם של הזרמים האלה חיה ובועטת, כי חשיבה ואמונה אין מונעים בדרך של דיכוי . עם זאת, רוב הציבור הערבי אינו מקבל את עמדותיו של הזרם הזה, ומקיים עמו ויכוח נוקב . אנשי הזרם הזה טוענים שהמדינה כפתה עלינו את האזרחות . המגינים על עמדת הממשלה בישראל יגידו כי בסופו של תהליך, המדינה העניקה לערביי ישראל את האזרחות בהדרגה, כיוון שערכי הל...
אל הספר