המודיעין זרם אלינו כל העת, בדרכים הנהוגות אך גם בדרכים עקלקלות ופתלתלות, נוכח מורכבות העניין ורגישותו, לצד המידור הרב שהפגינו מפַגעים פוטנציאלים . בצמרת המשטרה טענו לימים כי לא עלתה אפשרות שיהודי ייתפס כרוצח יהודים . גם אחד מבכירי אגף האבטחה בשב"כ טען בדיעבד שלא היה מידע כזה . "הבאנו בחשבון אפשרות של הפרת סדר, וכל ההיערכויות היו נוסח וינגייט", הוא טען . "זה היה המודל . התפרצות פתאומית של מישהו לכיוון שר או ראש ממשלה . פגיעה גופנית פיזית, אבל לא לירות ביהודי, בכל השלבים של התכנון" . נכון, לא היה מידע נקודתי שב - 4 בנובמבר בשעה 50 : 21 יגאל עמיר יירה שלושה כדורים בגבו של רבין . אבל החל מראשית 1994 היו לשירות מידע התרעתי והערכות מצב קבועות על כך שקבוצות ובודדים תופסים את מהלכי הממשלה כאסון לאומי בקנה מידה היסטורי, על כל המשתמע מכך . את כל הדוחות שגיבשנו הפצנו, בעקבות מסקנות ועדת שמגר הראשונה, למשטרה ולאגף האבטחה . במהלך 1995 ועקב תמונת המודיעין המשתנה, הועברו למחלקה לאבטחת אישים עשרות רבות של שמות חשודים ומפגעים פוטנציאלים ותמונותיהם . היו בהם כאלה שהביעו נכונות לפגוע בראש הממשלה, אספו אמ...
אל הספר