אומרים שמסלול חייו של אדם נקבע בשנותיו הראשונות ושהסימנים פזורים לאורך כל הדרך . לא אחת מצאתי את עצמי יושב עם חברַי בבסיס האימונים בשבטה על גבעה שוממה במדבר בעיצומו של תרגיל צבאי . התותחים סביב רעמו, ירי בלתי ‑ פוסק פילח את דממת הלילה, ובתוך כך מצאנו זמן לשיחות ולהרהורים . סיפרתי להם על העולם - על טנגניקה, על ציריך ועל בון . עדכנתי אותם בענייני השעה בזירה הבינלאומית והצגתי לפניהם פרשנויות . זכורה לי היטב שיחה שניהלנו לאחר שמרגרט תאצ'ר התמנתה לראשת הממשלה הראשונה בתולדות בריטניה . הם שאלו ואני הסברתי על ממשלתה החדשה, על ההבדל בין השמרנים ללייבור ועל מקומה של המלכה אליזבת במכלול . לא ידעתי, כשהיינו זרוקים על הגבעה הזאת, שיום אחד אפגוש אותה בעצמי . באותה התקופה באה לידי ביטוי אחת התשוקות המקצועיות הגדולות שלי - להסתכל על הזירה הבינלאומית במשקפיים סקרניים וביקורתיים . במקרה הזה, משקפי ראיית לילה . כאמור, באוקטובר ,1986 לאחר הצבא והאוניברסיטה ומצויד בעיקר במוטיבציה, הגעתי לכיתת הלימוד בקורס הצוערים שאליו התקבלתי - להפתעתי אך לא להפתעתה של הדס . הלימודים התקיימו בבניין רעוע שכינינו חירבת וול...
אל הספר