חלק שישי: בחבית

במדיניות הכלכלית ובמדיניות החוץ שלנו . בפגישות פנים אל פנים ובשיחות טלפון, טים ואני פתחנו במאמץ נרחב לשכנע את הבנק המרכזי האירופי ואת קרן המטבע הבינלאומית לגבש חבילת חילוץ רצינית דיה להרגעת השווקים, שתאפשר ליוון לשלם את חובותיה ותעזור לממשלה החדשה לבנות תוכנית מציאותית להפחתת הגירעון המבני של המדינה ולהחזרת כלכלתה לצמיחה . כדי למנוע התפשטות אפשרית של המשבר לשאר אירופה, המלצנו גם שהאירופאים יקימו "חומת אש" משכנעת ‑ קרן הלוואה משותפת וגדולה דיה להניח את דעתם של שוקי ההון שבמקרה חירום, גוש האירו יעמוד מאחורי החובות של המדינות החברות בו . גם הפעם, למקבילינו באירופה היו רעיונות אחרים . לדעת הגרמנים, ההולנדים והרבה מדינות אחרות בגוש האירו, היוונים המיטו את הצרות שלהם על עצמם עם מוסדות הממשל המפוקפקים שלהם ועם פזרנותם . מרקל אמנם הבטיחה לי ש"לא נעשה ליהמן," כלומר שלא יאפשרו ליוון להגיע לחדלות פירעון, אבל נראה שהיא ושר האוצר תומך הצנע שלה, וולפגנג שוֹיבְּלֶה, נחושים בדעתם להתנות כל סיוע בצעדי כפרה מצד יוון ‑ על אף אזהרתנו שלחץ עודף על הכלכלה היוונית, שממילא היתה שרויה במצוקה, ישיג תוצאות הפוכו...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)