ביקשתי והתעקשתי שהכסף ישמש גם את תושבי שדרות, עוטף עזה ובאר שבע, שספגו אף הם ללא הרף, ובמשך תקופה ארוכה יותר . עוד קודם לכן ניסיתי, ללא הועיל, לסייע לתושבי שדרות, וכעת היה כסף בקופה . בנינו במהירות קמפיין חירום לצפון ולדרום גם יחד, בסכום שהוא פי שניים מהתקציב השנתי שלנו . כסף שמיועד אך ורק למען המטרות הללו . עם זאת, היתה בכך גם סכנה מסוימת ‑ שכל 50 מיליון הדולרים יֵרדו לטמיון . מדוע ? משום שהקמפיין נקרא "חירום", ויהודי קנדה תרמו את הכסף לצורכי חירום . משום כך היה עלינו להשתמש בכל הסכום בתוך חודשיים, ולהשתמש בו אך ורק לצרכים הנוגעים לחירום . לעתים כסף יכול להפוך לקללה עבור אזורים כאלה . אמנם, הסכום הראשוני ניתן לניידות משטרה וכיבוי אש . זה כמובן בסדר, אבל אנחנו שאפנו להשקיע בערים ובקהילות . הרעיון הראשון שעלה : להעניק לילדי קריית שמונה והסביבה קייטנה בחינם . להוציא את הכסף במהירות, על צרכים שקשורים לחירום מיידי . זו טעות, אמרתי לתורמים ולהנהגה העולמית של המגבית . נביא את הילדים מהמעמד הסוציו ‑ אקונומי הנמוך, נודיע להם שיש קייטנה בחינם, וכעבור שנה נגמר הכסף ‑ ואין יותר קייטנה בחינם . התו...
אל הספר