אחרית דבר: שינוי האקלים והקורונה

הדבר נכון גם לשינוי האקלים . אם מדינות עשירות ידאגו רק להפחתת הזיהום שלהן ולא יפעלו לפיתוח טכנולוגיות נקיות מעשיות וזמינות לכולם, לעולם לא נגיע לאפס . במובן זה, העזרה לאחר היא לא אלטרואיזם, אלא גם דאגה לאינטרס העצמי . לכולנו יש סיבות להגיע לאפס וגם לעזור לאחרים לעשות זאת . הטמפרטורות לא יפסיקו לעלות בטקסס אם פליטת המזהמים לא תצטמצם בהודו . שנית, אנחנו צריכים לתת למדע ‑ למדעים רבים, בעצם ‑ להנחות את מאמצינו . במקרה של הקורונה, תחומי המדע הרלוונטיים הם ביולוגיה, וירולוגיה ופרמקולוגיה, לצד מדע המדינה וכלכלה ‑ אבל ההחלטה כיצד לחסן את האוכלוסייה בצורה שוויונית היא פוליטית מיסודה . ובדיוק כמו שמדע האפידמיולוגיה אומר לנו מה הם הסיכונים בנגיף אבל לא מספר איך לעצור אותו, מדע האקלים אומר לנו למה אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, אבל לא מסביר איך לעשות את זה . לשם כך אנחנו צריכים לגייס את מדעי ההנדסה, הפיזיקה, הסביבה, הכלכלה ועוד . שלישית, הפתרונות שלנו צריכים לתת מענה לצורכיהם של האנשים שיספגו את הפגיעה הקשה ביותר . עם הקורונה, האנשים שסובלים יותר מכולם הם אלה שלרשותם עומדות הכי מעט אפשרויות מהסוג ש...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)