קילומטרים מדרך עפר לא רחוק מהעיר אלדורט, שקצב צמיחתה הוא מהמהירים בערי קניה . למשפחת תאלאם לא היה הרבה, רק כמה בקתות בוץ עגולות עם גגות קש, מכלאה לבעלי חיים ושטח של כשמונה דונם קרקע לגידולים, פחות משטחו של מגרש בייסבול . אבל מה שקרה על פיסת הקרקע הזעירה הזאת משך מאות חקלאים מהסביבה הקרובה והרחוקה, שעלו לרגל כדי ללמוד מה האיכרים האלה עושים ואיך הם יכולים לעשות זאת בעצמם . ביקרתי את מרים ולבן תאלאם בחוות המשפחה בקבייט, קניה, ב ‑ 2009 . סיפור ההצלחה שלהם מדהים, אבל שינוי האקלים מאיים להרוס את כל הישגיהם לבן ומרים קיבלו את פני בשער החווה והתחילו לספר לי את סיפורם . שנתיים לפני כן הם היו איכרים קטנים שגידלו את מזונם ולא הרבה יותר מכך . כמו מרבית שכניהם, הם היו עניים מרודים . הם גידלו תירס וסוגי ירק אחרים, כשחלק מהיבול משמש כמזון למשפחה והשאר מיועד למכירה בשוק . לבן נהג למצוא עבודות מזדמנות להשלמת הכנסה נחוצה . כדי להגדיל את הכנסות המשפחה הוא קנה פרה, ובני הזוג חלבו אותה פעמיים ביום . הם מכרו את החלב של הבוקר לסוחר מקומי בתמורה למעט כסף, ואת החלב של הערב שמרו לעצמם 150 אסון אקלימי ולילדיהם...
אל הספר