16. "משהו השתנה במדינה שלנו..."

איפה היה העתיד ? איפה היה משהו על הערכים שלנו, על הביטחון שלנו ? בשום מקום . רק 'ישר ולעניין' . אופייני למרקל : יבש כמו מדבר" . הקהל צחק למשמע הזיכרון המשותף של הופעת הבכורה המביכה של הקנצלרית . אחר כך, כשחזרה להתחלה שלה במזרח גרמניה, משהו שהתחילה לעשות יותר ויותר בשנים האחרונות, אלתרה ונזכרה בהתלהבות ששררה בימים הראשונים אחרי נפילת החומה . "בעינינו זאת היתה תקופה מדהימה של סקרנות גדולה, ציפייה לדברים חדשים, 'לצאת לחופשי', כתבתי במחברת של חברה . איזו הזדמנות ! חירות בעידן חדש . . . העתיד שלנו היה בידינו בלבד", אמרה בנוסטלגיה ברורה לאותם ימים מוקדמים, טעונים בהבטחה . כשהרהרה בסגנון השלטון שלה כקנצלרית, הודתה מרקל, "דרשתי מכם הרבה . התנגדתי לתקיפת יריבים ‑ ובחרתי באזמל או בשתיקה ‑ לא בחרב . אני יודעת שעליתי לכם על העצבים" . זאת לא היתה ממש התנצלות, אלא משהו קרוב ; הודאה שאולי יכלה להנחית על הימין הקיצוני מכה הרסנית יותר . בה בעת, האנשים שהתאספו מולה הבינו שזה פשוט לא טבעה של האישה שלמדו לכבד בשל מנהגיה הייחודיים ולעתים גם המרגיזים . אבל היא לא סיימה את נאומה בנימה של פוליטיקאית, אלא בנימ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)