6. סוף‑סוף קנצלרית

מעולות . אבל עד מהרה השתנה כיוון הרוח, ומרקל כמעט הפסידה . תוך כדי כך למדה אנגלה מרקל לקח יקר ערך על חשיבותם של האנשים שהקיפו אותה ‑ ועל כך שתמיד יש לפקוח עין על האווירה במדינה שהיא היתה נחושה להנהיג . הבעיה היתה קשורה למיסים . במהלך מסע הבחירות בחרה מרקל לתפקיד שר האוצר העתידי שלה את פאול קירשהוף, פרופסור למשפטים באוניברסיטת היידלברג המהוללת . קירשהוף היה אקדמאי נטול חוש פוליטי, ורצה שכל * דעה לא אהודה שהעניקה לקנצלרהגרמנים ישלמו אותה רמה של מס הכנסה, המתקשה במרוץ תחמושת נחוצה ביותר . מרקל, טען שרדר, היתה רדיקלית שמרנית ומנותקת שתכה את הכלכלה הגרמנית מכה אנושה . בתוך זמן קצר הצטמק הפער של מרקל מהפרש דו ‑ ספרתי לספרות בודדות . בגרמניה נהוגה מערכת שלטון פרלמנטרית, כשהאזרחים מצביעים עבור המחוקקים שייצגו אותם בברלין ; אותם מחוקקים בוחרים את הקנצלר . המפלגה שזוכה במספר הקולות הרב ביותר מקימה קואליציה עם המפלגה או המפלגות שזכו במספר הקולות הרבים אחריה, במשא ומתן מורכב על משרדי השרים, שלפעמים נמשך שבועות או אפילו חודשים . בליל הבחירות ב ‑ 2005 הגיעו המפלגות של שרדר ומרקל לתיקו ‑ אף אחת מהן ל...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)