שלושה עשורים לאחר מלחמת העולם השנייה חלק העיר שבשליטת הסובייטים עדיין נראה חבול ומוזנח ‑ עשבים שוטים התפשטו בשדות סביב השרידים המושחרים של הרייכסטאג שבו שכן הפרלמנט הגרמני . טכנית, הרייכסטאג ניצב במערב ברלין, אבל הוא התנוסס מעל החומה . מבין ההריסות בשדרת אונטר דן לינדן המוזנחת הגיח מלון אדלון שאיבד מזוהרו ושימש באותה תקופה כאכסניה לקצינים סובייטים . פעמיים ביום היתה הרכבת של אנגלה מתפתלת ליד החומה בדרכה לאקדמיה למדעים, ששכנה במתחם מכוער בשולי העיר . הנסיעה ליד החול המגורף של שטח ההפקר ‑ על מגדלי השמירה והסיורים בליווי כלבי שמירה ‑ תמיד דיכאה אותה . מנובמבר עד סוף מרס השמש שקעה כבר בתחילת אחר הצהריים וברלין נראתה אפלה עוד יותר . בלילה החשיכה המחצית המזרחית של העיר כמעט לחלוטין . אנגלה ואולריך גרו בדירה זעירה במאריינשטראסה ,24 ליד שער ברנדנבורג, המחסום האסור בין המזרח למערב . כמה פעמים בשעה רעדה דירת החדר של המרקלים כשהרכבת חלפה לידה . מהחלון ראו את הטרייננפאלאסט ( ארמון הדמעות ) , תחנת ביקורת הגבולות שנקראה כך משום שבתחנה מזוהמת זאת נפרדו מזרח גרמנים מחברים ומקרובי משפחה שבאו ממערב ברלי...
אל הספר