שאני טועה, אבל אני מכיר את הנושא מקרוב, וחוששני שהערכתי הפסימית נכונה . הספר, כפי שהוסבר, אינו מעמיק בנושאי מדיניות פנים, פרט לסוגיית המיעוטים . אבל למרות הפערים הגדלים בצורה מבישה, אני מוכן להעריך שהמצב הוא קרוב לטוב ‑ ולאור מצוקת המשאבים קשה לדרוש יותר . נשאר לי הנושא השנוי במחלוקת של התייחסות ערכית ל"אחר", שהוא מרכזי לכל ענפי וסוגי תורת המוסר, כולל זו היהודית . על מנת להעמיד את הערכתי בפרופורציה, אקדים ואזכיר שהמין האנושי בכללותו, לאורך ההיסטוריה, מצטיין ביצירתיות רבה בכל התחומים ; אולם בני אנוש על מִבְנֵיהם החברתיים הם ברובם הגדול בלתי ‑ מוסריים בעליל בכל הנוגע ל"אחר" . יכול להיות שמצב זה נובע מהתפתחותנו כזן ביולוגי, אך מכיוון ש"הרשות נתונה" הודות לחופש בחירה רב, אין זה תירוץ המצדיק אגואיזם בלתי מרוסן של "אנחנו" לעומת "אתם" ו"הם" . בחזרה לארצי, על מחויבותה ל"אתה בחרתנו" במובן זה או אחר, לדרישות הנביאים ולעיקרי המסורת . כפי שנובע מדיוני הספר ותוך תחושת בושה וגם אֵבל, אני מעריך את רמת המוסר הקולקטיבי בכל הכרוך ביחס ל"אחר" כזהה למצב האנושות בכללותה ‑ דהיינו בין בלתי מספיק למספיק בקושי...
אל הספר