הציונות, שבאה לממש את "ההבטחה" לשלוט בארץ ישראל, שהייתה מקובלת על הציונים החילוניים עוד לפני שרוב הגושים הדתיים הצטרפו אליהם ( במקום להמתין למשיח ) . אלימות הפכה בהכרח כלי של תושבי הארץ מצד אחד והעולים היהודיים מצד שני בהתנגשות ביניהם, יחד עם גיוס תמיכה של בריטניה על כוחה המזוין ששהה בארץ . היא, מצידה, תמכה פעם בפלסטינים ופעם בציונים, עד ששניים אלה הפעילו ‑ כל אחד בנפרד ‑ אלימות גם נגד הכוחות הבריטיים . חוגים ציוניים שהאמינו בדו ‑ קיום שוויוני חיו בחלום לא ריאלי ; ראשי המנהיגות הפלסטינית, על תומכיהם במדינות ערב, דחו את הצעות החלוקה שמרבית המנהיגות הציונות תמכה בהן ( דחייה שהצילה את הציונות, כי חלוקה לא הייתה מחזיקה מעמד ) . אבל, בין שמנסים "לקשט" את ההיסטוריה ובין שלא, הציונות הצליחה, ומדינת ישראל קמה, בין השאר, הודות לעליונות כוחנית ( וגיוס תמיכה של התפוצות, ובעיקר של מעצמות ) . זאת, בכוח הנסיבות וגם ללא כוונה, תוך גרימת סבל רב לפלסטינים, כאשר מושג ה"נַכְּבָּה" ( "האסון", בערבית ) ממשיך ללהוט בהם בתבוסתם . צידוק הציונותצידוק הציונות יכולתי להסתפק בנאמר לעיל, שכן בראייה ריאל ‑ פוליטית,...
אל הספר