לחשוב כי מצרים איננה עומדת לצאת למלחמה באוקטובר 1973 . רוב אנשי המוסד דחו בתוקף ובזעם טענה זו . אינני יודע ואינני יכול לשפוט עם מי הצדק . אברום שלום, שעימו נפגשתי פעמים רבות בלונדון, אליה עבר לאחר "פרשת 003", אמר לי כי הוא נוטה לקבל את סברתו של אלי זעירא . אני, מצידי, אמרתי לו שיתכן, כפי שקורה לא אחת כאשר מדובר בסוכנים ערבים, שמרואן היה כפול לפי החלטתו האישית, כלומר מסר לכל צד את מה שחשב שאותו צד מעוניין לשמוע, וקיבל תשלום משני הצדדים ( ולפעמים גם יותר משניים . . . ) פעילותנו זכתה להערכה רבה במטה המוסד . ב ‑ 7 ביולי כתב לי מאיר עמית : אתמול קיימנו כנס בכירים לסיכום המחצית הראשונה של השנה . הופתעתי ממש לראות את עוצמת הפעילות . ביקשתי שיציינו את המבצעים הראויים להדגשה . מסרו לי חמישים וחמישה בעלי ערך ועניין ‑ כולם קיימים ומניבים . ביקשתי עוד שיציינו לי כמה מהם "נולדו" במחצית האחרונה, אמרו עשרים וחמישה ! לבי רחב באותו רגע . זוהי פרופורציה אגדתית . גידול של % 45 ויותר בשישה חודשים ! וכולנו יודעים גם שרוב המבצעים הללו "נולדו" בתקופתך ולך ולכל אנשיך יש "קופירייט" עליהם . אילו מבצעינו היו מות...
אל הספר