אחרים האמן הגיע אבל לא היה מי שיחזיר אותו אחר כך אל ביתו . בתוך ים העבודה והטרדות והאחריות האלה לא היה לי זמן ולא צורך לעסוק בפלירטוט, ביחוד שבסופי השבוע, באפיקים או ביגור חיכתה לי הפגישה עם יאיר . אפשר היה להתבונן בי יום אחר יום בעיסוקי במחנה ולא לדעת שאי שם, "בחוץ" יש לי חבר . וזה בדיוק מה שקרה לרפי . רפי היה דמות מסתורית שהסתובבה בערבים ב"גבעת הסגל", בתחושתי ‑ פלמ"חניק שעדיין לא מצא את תיקונו, המחפש את המחר . ( לא היה לי מושג על עיסוקיו ודרגתו בשירות הביטחון . ) בשעות משבר, כשהייתי אובדת עצות, הוא היה מגיע, מצויד במכונית שחורה מבהיקה, ומציע את עזרתו . הוא ייסע איתי להביא את המרצה . הוא לא ייעף לנסוע מאוחר בלילה להחזיר איזה זמר לביתו הדל ביפו, וכו' וכו' . בתוך מחנה האוהלים הענק וסחוף הרוחות, עם פלוגת המפקדה הלא כל כך יעילה, ומאמצַי, לפעמים מאמצֵי שווא, להפעיל את המערכת, היה לפעמים האיש המסתורי עם מכוניתו הצמודה קרש הצלה . עד שהבנתי שזה בשבילי שהוא מגיע, היינו כבר שנינו שבויים זה בזו . כשהבנתי, סיפרתי לו על יאיר, והקשר בינינו לא קם . לאחר סיום השירות בצה"ל חזרתי לאפיקים, וב ‑ 1954 , ל...
אל הספר