כשלוש שנים לאחר מכן, ב ‑ 6 בנובמבר ,1966 כתב לי ראש המוסד באותו זמן, מאיר עמית, מכתב שכלל את הקטע הבא : בהזדמנות זו אני נזכר כי עדיין חייב אני לך הסבר בנושא הפעלת עיתונאים ( דן [ אורי ] ובן פורת ) . אני יודע שיש לנו חילוקי דעות בנידון . רוצה אני כי תדע שאני לא מוכן בשום פנים ואופן כי הנ"ל יופעלו . במידה ויש הכרח להפעילם, צריך לקבל אישור מראש ממני . לדאבוני לא פעלו בעבר בהתאם לכך . יש לי הרבה נימוקים לכך, ולא אוכל לפרטם במכתב . אם אתה רוצה עוד הסברים, בעל פה אני מוכן לעשות זאת בהזדמנות . אינני זוכר אם אכן הועלה נושא זה לאחר מכן, בשיחות ביני לבין מאיר עמית . מכל מקום, אין ספק שגם עניין זה "הועיל" להגביר את המתיחות בין מאיר לבין איסר, שהיתה חריפה בלאו ‑ הכי . אנחנו, בשירות הביטחון ובמוסד, עקבנו מקרוב אחרי העימות החריף שהתפתח בין בן ‑ גוריון ואיסר . מקור המידע העיקרי שלי היה ידידי יצחק נבון, מזכירו המדיני ויד ימינו של בן ‑ גוריון, שאותו היכרתי דרך ידידנו המשותף אורי לוברני . בכל עת שרציתי יכולתי להתקשר עם יצחק ‑ שידע היטב מה תפקידי והכיר את חלקי בלכידת אייכמן ‑ ולשמוע ממנו מה קורה . לא פעם...
אל הספר