פרק 19 "ה'דיבוק' בידינו!"

בצורה ברורה . האם התרגשתי ? כלל וכלל לא . במִבְצָע מסוג זה אין אצלי מקום לרגש . המוח כולו מרותק למטרה, מתבונן באובייקט, כלומר באיש עצמו, כפריט בתוכנית המבצעית, בלי להותיר מקום לרגש, לא כל שכן לרגשנות . כל שמץ של התרגשות או סנטימנטליות כאילו נדחק החוצה . ל"קלמנט" היה נתיב הליכה קבוע, דמוי האות ר', בבוקר מביתו לתחנת האוטובוס מס' 203 הקרובה ובערב מהתחנה הביתה, 150 מטר בערך . ליד תחנת האוטובוס היה קיוסק קטן, וממנו היה "קלמנט" צועד דרך שדה עד שהיה מגיע לביתו . בכל הימים שבהם ערכנו תצפיות על הבית הוא חזר הביתה ממקום עבודתו בשעה 30 . 7 בערב בדיוק . גרמני . בסופי השבוע הוא נשאר בבית . אפילו פעם אחת לא ראינו אותו יוצא מן הבית בערבים . הבית ברחוב גריבלדי היה קטן למדי, הכיל שניים, לכל היותר שלושה חדרים ונראה עלוב למדי . בניגוד לנאצים אחרים, שהצליחו להבריח את הכסף וחפצי הערך ששדדו בארצות הכבושות, אייכמן כנראה נמלט לארגנטינה כשהוא חסר כל . לא מצאנו סימן לחיבור הבית אל רשת החשמל, אם כי בשכונה כבר היתה תשתית לרשת זו . חצר הבית היתה מגודרת, ובאחת מפינותיה היה גן ירק קטן . לא פעם ‑ לא רק במקרה של לכידת...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)