בנצרת וגם בסניף ברמלה הִטְמַנּוּ מיקרופונים . בקירבת מקום הוצב צוות קבוע של שני אנשים שקלטו את השיחות שנקלטו במיקרופון האלחוטי . פעילות זו, אותה ביצענו אני, אברום ועוד שניים ‑ שלושה אנשים, נמשכה כשנה, מאביב 1950 ועד אמצע 1951 . בתקופה זו ביצענו גם האזנות וחדירות, בלילה וגם ביום, אצל אנשים פרטיים, בחיפה ובמקומות אחרים, שהיו חשודים בריגול . באחד המקרים הבחינו בנו שכנים שהזעיקו את המשטרה, ונאלצנו להימלט תוך השארת סימני פריצה . אני מניח שהשוטרים חשבו שזה ניסיון פריצה רגיל, שנכשל עקב ערנות השכנים . מה חשב האיש שלביתו ניסינו לחדור אינני יודע . מכל מקום, מעולם לא נתפסנו ולא נחשף מיקרופון שהוטמן על ידינו אצל חשודים בריגול ערבי . אחרי שנה הגענו למסקנה שפעילות הקומוניסטים הערבים מתונה מאוד, ואין סיבה להשקיע מאמץ רב מדי בפעילות החשאית שלנו בסניפיהם . יחד עם זה יצרתי במשך שנה זו "מודוס אופרנדי" ( אוֹפֶן או דפוס פעולה ) שעתיד היה להועיל לי בתפקידי הבא . האם היו לי ספקות באשר לפעילותנו ‑ חדירות, האזנות, צילומים ? התשובה לכך שלילית . בוודאי הייתי ער לכך שבתנאים רגילים, אלה פעולות המנוגדות לחוק . אך ב...
אל הספר