לא הייתי בקו החזית ולא השתתפתי בקרב, אבל סיפקתי מודיעין ושירותים ללוחמים, וקיימתי קשר עם המטה ועם קצין המודיעין של החטיבה . בין תחילת קרבות חירבת מחאז, ב ‑ 30 בספטמבר, עד לסופם ב ‑ 4 באוקטובר, נאלצה המחלקה הלוחמת לסגת פעמיים, בשל לחצם הכבד של המצרים . אלא שהמצרים תקפו רק ביום, ולבסוף, בקרב לילי, כבשנו את המקום . אחרי הקרב הראשון התברר לנו שחמישה מלוחמי המחלקה נעדרים . בלילה חזרתי עם המחלקה לחירבה ומצאנו את גופות החמישה, כולם כרותי ראש . אספנו את הגופות, הבאנו אותן למשמר הנגב, ויחד עם קצינת התרבות של החטיבה ניסינו לזהות אותם . המראה היה מזוויע, ולעולם לא אשכח אותו . הם נקברו, יחד עם כל הרוגי המערכה בנגב, בבית הקברות הארעי ברוחמה . רק לימים, בהתאם לרצון המשפחות, הועברו הגופות לבתי קברות במקומות אחרים בארץ . בספטמבר ,1998 במלאת יובל שנים לקרבות חירבת מחאז, נערך כנס חגיגי לזכר הימים ההם, בהשתתפות רבים מן הלוחמים . הייתי בין הדוברים באותו כנס וסיפרתי על חלקי בכיבוש חירבת מחאז . אולם מי שהיטיב לתאר את נוף המקום ואת ייחודם של הלוחמים, אף שלא השתתף באותו קרב והגיע לחירבת מחאז רק שבועות א...
אל הספר