תיכון גבעת השלושה היה פנימייה . פעם בחודש היינו יוצאים לחופשות שבת, וכן קיבלנו חופשות בחגים . כדי להגיע הביתה הייתי מקבל סוס מאורוות בית ‑ הספר ורוכב כשעה עד רמת השרון, מרחק של כ ‑ 7 ק"מ . בסוף השנה הראשונה התברר לאימי שבחינות הבגרות אינן חלק ממסלול הלימודים בגבעת השלושה . הלימודים שם רק יאפשרו לי לגשת לבגרות אקסטרנית, לאחר תקופת הכנה נוספת . לאימי היה חשוב מאוד שתהיה לי תעודת בגרות, והיא לחצה עלי להירשם לתיכון חדש בתל אביב . התקבלתי לשם, וישבתי על ספסל אחד עם לאה שלוסברג, לימים לאה רבין . רק שליש אחד למדתי בתיכון חדש . בגלל המרחק מרמת השרון והתחבורה הלקויה, נאלצתי להתגורר אצל הסבתא רבתא שלי ( מצד אימי ) , שגרה לבדה בצריף בשכונת מכבי, על גבול תל אביב ‑ יפו . לא אהבתי סידור זה . אבל יותר מכל התגעגעתי לחיים התוססים והפעילים שהנהיגו המנהל ד"ר יהודה ארליך וחבר המורים בגבעת השלושה . חֶברת התלמידים ניהלה את עצמה, את עבודות המשק, ובחרה את בעלי התפקידים בבחירות דמוקרטיות . אורח החיים שם היה פעלתני מאוד, ואני נהניתי מכל רגע . זאת בניגוד לתיכון חדש בו למדת 7 שעות והלכת הביתה, בלי שום פעילות נוספ...
אל הספר