עדי מ . אופיר 238 אלה המדינה מדומיינת, נחשבת ומיוצגת כמסגרת החובקת ניגוד בין שני קטבים ‑ שלטון ונשלטים ‑ ואת שניהם היא מבחינה מן הדומים להם : היא מבחינה בחדות את הנשלטים מכל בני האדם האחרים, ובאופן נחרץ פחות, אבל ברור, היא מבחינה את השלטון המדיני והרשויות הכפופות לו משאר הרשויות בעלות הסמכות הפועלות בתחומה . בעקבות קוונטין סקינר טענתי כי זהו חידוש עיקרי המבחין את המדינה המודרנית מצורות שלטון קודמות ‑ המדינה המודרנית נתפסת ומתפקדת כחובקת את הניגוד בין שלטון ונשלטים ומכילה אותו : שניהם שייכים לה, היא שייכת לשניהם, ואף אחד מהם אינו יכול לאחוז בה לבדו . לתבנית הזו משמעויות מרחיקות לכת ; אלה הוצגו במסה האמורה . אחזור ואזכיר כאן רק אחת : כיוון שהיא מסגרת משותפת לשלטון ולנשלטים, המדינה מופיעה גם כצורה אפריורית של כפיפות לשלטון, ובכך קובעת גם את גבולות הזכות להתנגד לשלטון וגם את אופק ההתנגדות . כל זמן שהמדינה היא צורה אפריורית לא רק של השלטון אלא גם של הכפיפות לשלטון, ההתנגדות תהיה אפוא לשלטון במדינה, אבל לא למדינה עצמה, והיא תתנהל בשם תפיסה אחרת של המדינה אבל גם מתוך נאמנות למדינה עתידית מדומ...
אל הספר