יועד אליעז 16 א . מירכאות מבין סימני הפיסוק מירכאות אינן החשובות ביותר, אך נודעת להן חשיבות רבה בהקשר הפדגוגי . הן מסמנות את המעבר שעושים בתוך משפט מ"שפה" ל"לשון" . המירכאות אומרות לקוראת : מכאן והלאה המילים אינן ממשיכות את רצף השפה . עכשיו מופיעות מילים שעברו רפלקציה . הן אומרות : אנחנו תוחמות את תחומן של מילים שמישהו הבחין והתבונן בהן, בחר בהן, חתך אותן ממקום אחר והעבירן לכאן . לפעמים מירכאות מסמנות את ההבדל בין מילה או ביטוי שהם נושא לדיון ובין מילים וביטויים אחרים במשפט . במקרים אלו הן אומרות : התבוננו ! אנו סוגרות על מילים מרכזיות שיש להבחין בהן ולהרהר בהן לרגע . המירכאות מסמנות הבדל בין שפה ללשון . המילים שבתוך המירכאות הן מילים להתבוננות וחומר לעבודה - אלו הן מילות לשון . המילים שמחוץ למירכאות הן מילים לשימוש - מילות שפה . המילים בתוך המירכאות קוראות לפעול עליהן עצמן, ואלו שמחוץ למירכאות פועלות על דברים שאינם עצמן . אם כן מירכאות, סימנים קטנים אלו, מסמנות הבדל בין מילים, מילות שפה מן הצד האחד, ומילות לשון מן הצד האחר . ההבדל בין "שפה" ל"לשון" עומד במרכז תוצאות המחקר הנוכחי . המה...
אל הספר