156 שמואל ארליך נדושים ועברו פופולריזציה מרחיקת לכת, עד שדומה שמשמעותם עברה סירוס ועיקור . מאידך, מושגים אלה, שהיו נשמת אפה של הפסיכואנליזה, עד כדי כך שפרויד ראה בהם את מבחן השיבולת 19 נדחים מפני מושגים האולטימטיבי למה זאת פסיכואנליזה, מאוחרים ומודרניים יותר . עדות לכך אנו פוגשים בהדרכות עם מטפלים ומתמחים שמתקשים לזהות דינמיקה אדיפלית, וגם אם זיהו אותה אינם בטוחים כיצד עליהם להתייחס אליה . דוגמה נוספת היא דיון שהתקיים בחברה הפסיכואנליטית בישראל בדרישה התקנונית שבמהלך ההכשרה יש להתנסות באנליזה עם שני המינים . בדיון עלו אמירות על כך שהיום איננו מדברים יותר על מינים, אלא על מגדר, ועל כך שהשונוּת בתמונות המיניות העכשוויות כה רבה . אין ספק שהשדה הפסיכואנליטי כולו עבר מהפיכה, ואולי רגרסיה, פנה לעיסוק בהמשגות ופתולוגיות מוקדמות יותר ויותר, וכך השאיר הרחק מאחור את הדינמיקה האדיפלית, שהייתה כה מרכזית עבור פרויד . מאידך, העובדה שההמשגה האדיפלית השתרשה בציבור הרחב עד כדי כך שהיא נעשתה כביכול מובנת מאליה, חונקת אותה בחיבוק דוב עמוק של אובדן משמעות . דומני כי הגיעה השעה לגלות מחדש את המושגים הללו, ...
אל הספר