68 שמואל ארליך אשמים" . ואכן, האמביוולנטיות הזאת באה לידי ביטוי בכמה צורות אופייניות : דיכאון, אשם, ולאחר מכן תוקפנות, שהיא אכן חלק אינהרנטי מהאמביוולנטיות, ועם היציאה מהדיכאון מושלכת התוקפנות על יריבים וברי פלוגתא . הטוטמיזם גם הוא בא לידי ביטוי בהקשר הזה, כמו למשל בדהרה הציבורית לקריאת אתרים ומוסדות על שמו של רבין, גם אם אין להם שום קשר אישי אליו, כדי להאדיר ולהנציח את זכרו . אבל בה במידה שההנחה שדינמיקה זו של רצח אב אכן קיימת ועוזרת להסביר תופעות ברמה הציבורית הכללית, אין היא בהכרח שייכת וגם אינה מסבירה את התופעות שנצפו במתבגרים . ראשית, רצח אב הוא תופעה שסִימָנָהּ הוא האמביוולנטיות . ואמנם ראינו אצל מתבגרים רבים את הפן של ההערצה לרבין, של ההזדהות עם הגיבור או עם עושה השלום, אבל האם ראינו גם עוינות, תוקפנות גלויה או מוסווית, ובעקבותיה גם רגשי אשם, ישירים או מותקים ? אינני טוען שלא היו מתבגרים שחשו רגשי אשם, ויעיד הציטוט הנ"ל בעניין, ואין ספק שניתן היה למצוא גם תגובות כאלו ואחרות . 9 אולם ככלל, ובעיקר כפי שהכלל בא לידי ביטוי ציבורי בתקשורת, נראה שתגובת המתבגרים מביעה משהו שונה ואחר ....
אל הספר