זהר לבנת 106 להיות מוסברת הן באמצעות מנגנונים לוגיים והן באמצעות קיומם של שני תסריטים מנוגדים ( רסקין, 1985 ; ארטדו, 2002 ; הירש, תשס"ח ) . תסריט הוא המידע הסמנטי שסובב את המילים שבמבע או מתעורר בגללן . תיאוריית התסריטים של רסקין ( 1985 ) , Semantic Script Theory of Humor , מציעה להגדיר טקסט כהומוריסטי בתנאי שהוא מורכב במלואו או מקצתו משני תסריטים מנוגדים . ההבדל בין שני התסריטים עשוי להיות הניגוד בין המצוי לרצוי, בין האמיתי לדמיוני, בין האפשרי לבלתי אפשרי, בין הנורמלי ללא ‑‑ נורמלי או בין הארצי, הגשמי והגס לרוחני ולנעלה . התסריט הראשון מופיע בשלב הראשון של ההיקרות ההומוריסטית ומעורר ציפיות, אבל ציפיות אלה מופרות בהמשך, כאשר מתפענח התסריט השני . שני התסריטים פועלים זה לצד זה לאורך כל הבדיחה, ולבסוף מתקבל רק אחד מהם ( רסקין ואטרדו, 1994 : 50 - - 51 ) . ברגע כלשהו חייבים שני התסריטים להתקיים במוחו של הנמען, ונוכחות משותפת זו הכרחית הן לשלב אי ‑‑ ההלימה והן לשלב הפתרון והבנת ההומור ( אטרדו, 1997 ) . הנה דוגמה לטקסט הומוריסטי המבוסס על שני תסריטים, על אי ‑‑ הלימה ועל הפרת ציפיות . זה מֵם (...
אל הספר