מרים מצנר קינן 60 זה מה שחוקרת ההתפתחות פרופ' איריס לוין מאוניברסיטת תל אביב מגלה לנו במחקריה . כאשר שואלים את בני השלוש‑‑ארבע בגן "מה ציירת ? " הם יענו "כתבתי" . כלומר הילדים הקטנים הגדלים בעולם אורייני של קרוא וכתוב, יודעים שבעבודת היד של השרבוט יש גם ציור וגם כתיבה, והם מבדילים בין שני אלה אצל עצמם . נקודה נוספת שלומדים ממחקרים אלה : כאשר הילד מתבקש "לכתוב" את המילה "פיל", הוא ישרבט קשקוש גדול, מפני שהוא יודע שהפיל הוא חיה גדולה . כאשר נבקש ממנו "לכתוב" את המילה "נמלה" הוא יקשקש משהו קטן . מה שמעיד על כך שאמנם הילדים בני השלוש‑‑ארבע כבר יודעים שיש עולם של כתיבה שמובדל מעולם הציור, אבל טרם קלטו את הרעיון המופשט שהמילה איננה הדבר שאותו כותבים, אלא שהיא מסמלת ומייצגת אותו . המילה "פיל" איננה הפיל עצמו אלא ייצוג סמלי שלו, ולייצוג הסמלי אין שום קשר לתכונות בעלי החיים בדוגמאות שלנו . הנה, את הפיל הגדול מייצגת בעברית מילה כל כך קטנה, רק בת שלוש אותיות והברה אחת, בזמן שאת המילה נמלה, בעל החיים הכה קטן, מייצגת בעברית מילה גדולה משל הפיל, היא בת ארבע אותיות ושלוש הברות . לילדים העוברים דרך מע...
אל הספר