42 יצחק בנימיני כאשר הסובייקטים הנצרכים לה מאבדים כל מתח בין הפוליטי ללא פוליטי, וכל מתח בין אמת לשקר, לעבר ייסוד חד ממדי של סובייקט המילה, כמו מזרחי . כל זאת כדי לשמש רק מושא של המדינה ושל הכוח . * * * לסובייקט יש דרגות שונות של קיום וכל אחת בעימות עם דרגה אחרת בשלולית הסובייקטיביות ולא עם האחר . כך דרגה מסוימת מקבלת את הדיכוי בעוד אחרת מתנגדת לדיכוי . עובדה היא שהמילה מזרחי מתה . וזו עובדה, שהיא מילולית במילוליות ה כאןית, עדיין לא לגמרי עבור העולם שאינו משייך עצמו לה ( ~ התקשורת בין העולם לבין הביטוי המילולי ~ טרנסצנדנטיות דיאלקטית ) , אלא כבר ב העולמיות המלל המצומצם השייך לה אינהרנטית בהיותה עצמה מילולית ( ~ אוטיזם הביטוי המילולי ~ אימננטיות ) . זו עובדה שנוכחת את עצמה-לעצמה כאן בלבד תחת רטוריקת המילים הפיזיות לעצמן . רגישות הגותית, אך מסויגת קמעה, להגליאניות ולדינמיקת אימננטיות האמת-לעצמה תדגיש שעל כן אין העובדה הזו ממש מחויבת ל העולם החיצוני לגמרי לדף . היא כן מחויבת, אלא במישור השני הפחות דחוף של אידיאליזם ( עולם ההפשטה וההתהוות הרוחנית ) המילוליות של העולם החיצוני לה, וזאת אחרי ...
אל הספר