סמדר בן אשר ואפרת הוס 114 דחוסים בלבנון, בירדן, בטורקיה, בקפריסין, בכורדיסטן העיראקית וביוון . כשמדובר בילדים האלה, אמנת זכויות הילד נותרת מרוקנת . לפי יוניצף ( 2018 UNICEF, ) במהלך שנות מלחמת האזרחים בסוריה ומרד הכורדים באיראן למעלה משני מיליון ילדים במזרח התיכון לא פקדו את בית הספר . באופן טבעי ובכל מבנה חברתי נורמטיבי, ההורים הם האחראים לשלומם ולביטחונם של הילדים, ובכלל זה לבריאותם הנפשית, והם מייחלים לגדל את ילדיהם ללא כאב וסבל . משפחות הפליטים נמלטו מאימת המלחמה, ובליבן התקווה שיצליחו בדרך זו או אחרת לשמור ולהגן על ילדיהן . האומנם חשים הילדים חוויית תקווה למרות התנאים הקשים של חייהם כפליטים שטרם הגיעו למקום שבו יוכלו להשתקע ולבנות את ביתם ? בפרק זה נבחן את התמודדות הילדים הפליטים משתי נקודות מבט : התקווה שבלב כבסיס לבניית חוסן, והדרך לסייע לילדים להתמודד עם הקשיים באמצעות התערבות חינוכית טיפולית באמנות . נקודת המוצא של המחקר היא הגישה הסלוטוגנית ( גישת הבריאות, ההפוכה לגישה הפתוגנית ) שפיתח אהרון אנטונובסקי, ולפיה אפשר לפתח חוסן גם באירועי דחק קשים ( , Antonovsky Mittelmark and Ba...
אל הספר