268 פנינה לנגברג הדיונים הפילוסופיים שנערכו לאחר השואה בחנו וביקרו את דפוסי החשיבה שהביאו לכישלונה . השאלות שעלו קראו לרפלקציה כדי להתמודד עם השואה ולהבין אותה, על מנת לנסות למנוע את הישנותה . מקצת הדיונים עסקו בפילוסופיה עצמה ובהנחות שלה, מקצתם עסקו בשפה ובמונחיה, שדרשו בחינה מחודשת . דיונים אחרים התמקדו באמת של השואה ובדרך כתיבתה בהיסטוריה, היו שבחנו את טבעה של העדות ומקומה בזיכרון הקולקטיבי, את תפקיד הפרשנות, את מושג האשמה, את טבעו של האדם ועוד . רובם ככולם ראו את השואה כאירוע מכונן וייחודי שמערער את כל התפיסות הרווחות . מגוונים ככל שהינם, בסופו של דבר הדיונים האלה משפיעים על הדרך שבה חושבים על השואה, מבינים אותה ורושמים אותה בזיכרון . רובם ככולם בעלי משמעות אתית . איך לכתוב את השואה, איך לחשוב אותה, איך לזכור אותה - אלו שאלות שלא ניתן להפריד ביניהן, והן בעלות ממד אתי במהותן . סעיף זה נותן במה לכמה מדיונים אלו ; הגות פילוסופית לאחר אושוויץ, שבוחנת את הנחותיה הבסיסיות של הפילוסופיה ואת הכיוונים שפנתה אליהם לאחר השואה . פשיטת הרגל של הפילוסופיה לאחר אושוויץ הוטחה ביקורת קשה כלפי הפילו...
אל הספר