146 פנינה לנגברג 251 אסור לה שתיפול במלכודת החיפוש אחר אמת אובייקטיבית . עבור הניצול המעיד העבר הופך לחלום שבו קולות, ריחות וטעמים עולים, מופיעים ונעלמים, ללא קשר לחיי היום-יום . העדות באה לספר את מה שקרה לאנושות ומה שקורה לה כשהיא 252 היא מתמקדת בהתעללות, ברדיפה, בסבל, "יורדת מהפסים" . באימה ובהשמדה, לאו דווקא בעובדות . קולו של העד הוא אמיתי ורגשותיו גם הם אותנטיים . מה שאינו נאמן לאמת הוא כמה מהעובדות המוזכרות בעדות . העד מנסה לגשר בין שם לכאן, אך ללא הצלחה . כל מילה חוטאת לאמת ומלווה בייאוש . סטרג'ילביץ' מדגישה שהעדות ממלאת תפקידים אחרים מלבד מסירת אמת עובדתית ומבליטה את הערך התרפויטי עבור העד . לדבריה, העדות משמרת את הגאווה המוסרית של העד, את החיבור שלו מחדש לחברה, הפיכתו לחבר, את החיבור בין עבר להווה . יותר מאשר ידע, היא טוענת, העד מחפש הבנה : "דרך הסיפור יכולנו להבין ולעבד את ההתנסות שלנו . כיצד זה קרה שהחברה המשיכה לחיות כרגיל כאשר חברים בה פשוט נעלמו, זכויותיהם הוכחשו והפסיקו לראות בהם בני 253 דרך הסיפור העד כותב את עצמו בגרסה חדשה, לאחר אדם" . שהגרסה הקודמת אבדה . וזה נדרש על ...
אל הספר