108 פנינה לנגברג להתבונן ולהתמקד במה שהוא מבעד למילים, מעבר להן . "במשך שתים-עשרה שנה ניסיתי להישיר מבט אל השמש השחורה של השואה, בלי להפנות את המבט הצידה, הכרחתי את 155 לנצמן עצמי להתקרב עד כמה שניתן . איש לא היה באושוויץ ! " מסביר למה הוא מתכוון : די אם נתבונן בעיניים דומעות - אין דרך אחרת לעשות זאת - במה שמכנים "אלבום אושוויץ" שנעשה בידי הגרמנים עצמם, תמונות שצולמו באביב ,1944 ובהן רואים את הגעת השיירות של היהודים, שבאו בעיקר מהונגריה ומטרנסילבניה, לבירקנאו, ואת הירידה שלהם מן הרכבת אל סוללת המסילה . [ . . . ] מורידים אותם מן הקרונות במהלומות אלה ובצרחות, מעמידים אותם בשורות עד שייקבע גורלם, פניהם של הנשים, הילדים ומעט הגברים המלווים אותם אבודים מאימה ומתקשים להאמין . [ . . . ] מבינים כי הם עומדים למות [ . . . ] נדחפים תחת צליפות הפרגולים של אנשי הקאפו [ . . . ] ויורדים אל התאים התת-קרקעיים של משרפות 2 ו- 3 [ . . . ] איש איש מנסה לתפוס מעט אויר כדי לנשום שנייה אחת נוספת [ . . . ] רבים מהם לא ידעו דבר על אושוויץ [ . . . ] הם סיימו את ימיהם בחושך, בין ארבעה קירות של אבן חלקה, באותו "שו...
אל הספר