הלא מודע 97 לפרק השני במסה, אם כי בצורה שונה במעט, ובפירוט רב יותר בהרצאה מס' 31 ב הרצאות מבוא חדשות . כבר במסה פרויד קובע בבירור שההבדלה בין "מודע" ל"לא מודע" איננה חופפת בדיוק את ההבדלה בין מערכות המנגנון הנפשי ; אבל הזיקות התבררו באמת רק כאשר הציע מודל מערכתי חדש ב האני והזה . אף על פי שאבן הבוחן "מודע או לא מודע ? " איננה קריטריון מספק, שב פרויד וחזר על הקביעה כי הבחנה זו היא "המאור היחיד באפלת פסיכולוגיית המעמקים" ( כך 42 בשני מקומות במסה זו, ב האני והזה וב הרצאות מבוא חדשות ) . * למדנו מתוך הפסיכואנליזה שמהות הליך ההדחקה איננה ביטולו של דימוי המייצג דחף ואיננה השמדתו, אלא מניעת הפיכתו למודע . במקרה כזה אנו אומרים שהדימוי שרוי במצב "לא מודע", וביכולתנו להביא הוכחות מוצקות לכך שגם בהיותו לא מודע הוא מסוגל לחולל השפעות, גם כאלה שבסופו של דבר תגענה לתודעה . על כל המודחק ( Verdrängte ) להישאר לא מודע, אך ברצוננו לקבוע כבר מראש שהמודחק איננו מהווה את כל מה שהוא בחזקת לא מודע . הלא מודע הוא בעל ההיקף הרחב יותר ; המודחק הוא אחד החלקים של מה שהוא לא מודע . כיצד נוכל להגיע לידיעת הלא מודע ...
אל הספר