תיאוריה סופית ואינסופית פתח דבר

זיגמונד פרויד - הלא מודע 8 בחיים בשורשיהם, ללא יכולת לעצב אותם . האנליזה עלולה להיות דבר דוחה, דוחה כמו המוות, שהרי אליו היא משתייכת בעצם - קרובת משפחתו של הקבר והאנטומיה 2 המאוסה שלו . . . " . הדברים שתומאס מאן האירוני שם בפי גיבורי הר הקסמים ערב מלחמת העולם הראשונה אינם מבטאים בהכרח את הערכתו שלו את הפסיכואנליזה, אך מבטאים יפה את האמביוולנטיות הספקנית שחשו כלפיה לא מעטים בשנים שבהן פרויד ניסח את התיאוריה 3 טובה ורעה, מושכת ודוחה, שלו בחיבורים שבאסופה שלפנינו . בונה ומפרקת את האדם ותרבותו, בין החיים לבין המוות - אין בפסיכואנליזה, לכאורה, קביעה חד‑‑משמעית להיאחז בה, לא רגשית ולא שכלית . ואין הדבר מפתיע כלל כשמדובר על תיאוריה המבוססת על משהו שאיננו ידוע ואיננו ניתן לידיעה סופית ולהוכחה אמפירית, דבר שהוא בבחינת לא מודע באופן עקרוני . לא זו בלבד שהיעדר מודעות וידיעה הוא לוז התיאוריה והשיטה הטיפולית המבוססת עליה והמצדיקה אותה, אלא הדבר הלא ידוע שבטבור הווייתנו האנושית הוא שמכתיב את מהלכיה, על פי טענתה . יתרה מזו, התיאוריה שמושתתת על יסוד לא מודע מציגה עצמה כתיאוריה פסיכולוגית מסוג חדש, תיא...  אל הספר
רסלינג