נורית גלזר חודיק 176 בציפייה הזוגית והחברתית מהם לתפקוד ולתמיכה, לדחיקתם של גברים את תגובותיהם הרגשיות לשלבים מאוחרים יותר עלול להיות מחיר רגשי כבד . גברים ובכי למרות הצמצום הרגשי המתואר והמצופה מהם על ידי סביבתם, גברים רבים במחקר הנוכחי סיפרו כי נתנו ביטוי לכאבם באמצעות בכי . הבכי נכח גם בראיונות עצמם ותואר לפרטים במהלכם . יש והבכי שנכח בראיונות היה בכי רגעי, בעת שתיארו רגע כואב במיוחד, כמו רגע הפרידה מהתינוק או רגע הקבורה, כמו רגע בו נאלצו לספוג אמירה מאכזבת מצד בן משפחה או חבר קרוב . ויש והיה זה בכי מתמשך, חסר מעצורים ובלתי מתנצל . הבכי הישיר והמשוחרר בעת הריאיון בלט בייחוד על רקע תיאור הגברים את רגעי הבכי מחוץ לכותלי הריאיון, בכי שהיה בים, בבית החולים, בנסיעה באוטו או במקלחת, ותמיד כשהם לבדם . הרגעים שתוארו בבכי בריאיון, כמו מעמד הפרידה מהתינוק או מעמד הקבורה, הם למעשה אותם רגעים שבהם הרגישו הגברים לגיטימציה לבכות בפומבי גם מחוץ לריאיון . אך כאמור, תוארו רגעים רבים נוספים שבהם בכו לבדם, ולא הרגישו לגיטימציה או רצון לבכות באופן גלוי . עדויות אלה של הגברים בנוגע לבכי, מצביעות על קיומ...
אל הספר