אפרים ברק 196 שלו ולהר שלו ולמים שלו, מקום שבו התחלנו לדבר ובו היו לנו החברות הראשונות שלנו והאהבה הראשונה שלנו . כברת ארץ זאת שגידלה אותנו בצעירותנו ושבה התגוררנו כשגדלנו, שאליה קשורים הלבבות והרגשות שלנו ועליה אנו מגינים בכוחנו ובכספנו ומקריבים למענה את יכולתנו ואת חיינו, ובה נרצה להיקבר אחרי מותנו כדי לשוב אל עפרה, שממנו יצאנו . ודת זאת שלמענה סבלו ובגללה היגרו אינה סובלת חולשה ולא ייאוש ולא כניעה, הגם שהיא דוחה עוינות ומטיפה לאחווה, אלא מחייבת הגנה על הנפש ועל הכבוד ועל חופש האמונה ועל הוטן . 1 אם מלחמתם של המוסלמים המהגרים נגד אנשי קוריש הייתה מלחמה לאומית, למען הוטן, הנה הרגש שלהם למכה היה וטניה, דהיינו פטריוטיזם במובן המודרני ביותר . כשהתייחס לתעצומות הנפש של המוסלמים בקרב בדר הגדול, כתב הַיכּל : הוטניה מגבירה את הכוח המורלי . החייל הניצב בהגנה על מולדתו שסכנה נשקפת לה, כשנפשו מלאה ברגש של וטניה, כוחו המורלי מוכפל כמידת אהבתו למולדת ואמונתו בה, וכמידת החשש מפני הסכנה הנשקפת לה מן האויב . משום כך נוטעות האומות בנפשות בניהן, משחר ילדותם, את האהבה למולדת ואת הנכונות להקריב למענה . ...
אל הספר