אפרים ברק 126 תורכי . ב‑‑ 1925 גילה, להפתעתו, כי עבר את מבחני הליסאנס ( רישיון עריכת דין ) אף על פי שהיה תלמיד גרוע, ואביו שלח אותו לפריז ללמוד לקראת קבלת תואר דוקטור למשפטים . הוא שהה בפריז למעלה משנתיים, שאותן הקדיש לא ללימודים כי אם לקריאה ולצפייה במחזות, דבר שהותיר אותו ללא תואר דוקטור . הוא שב למצרים אחרי שאביו סירב להמשיך לממן את שהייתו בחו"ל ועבר לגור באלכסנדריה, שם התחיל לעבוד כסגן הממונה על בתי המשפט המעורבים בעיר . ב‑‑ 1929 התמנה לתובע באזורים הכפריים של טנטא, דמנהור, זקאזיק ועוד . במשך חמש שנים לערך נדד אל‑‑חכים באזורים אלה ואת חוויותיו מאותה תקופה העלה על הכתב ביומנו יומיאת נאאִב פי אל‑ אַריאף ( יומנו של תובע כפרי ) , 2 שהתפרסם ב‑‑ 1937 . פרסומו הגדול של אל‑‑חכים בא לו ב‑‑ ,1933 עם צאתן לאור 3 של שתי יצירותיו הגדולות : הרומאן עַוְדַת אל‑ רוח ( שיבת הרוח ) , והמחזה אַהְל אל‑ כַּהְף ( אנשי המערה ) . בעוד המחזה אהל אל‑ כהף עוסק "בחיים, והאם הם חלום או מציאות, ובזמן, והאם הוא אמת 4 הרומאן עודת אל‑ רוח או משהו שהשכל האנושי המציא אותו", הוא "סיפור לאומי" לכל דבר ועניין, המשתמש במ...
אל הספר