פרק 4: תאוריה קווירית

98 | תאוריות ציניות הדבר נעשה בדרכים המסתמכות במפורש על עקרון הידע הפוסטמודרני, הדוחה את האפשרות להשיג את המציאות האובייקטיבית, ועל עקרון הפוליטיקה הפוסטמודרני, המפרש את החברה כבנויה ממערכות כוח בלתי צודקות המשמרות ומנציחות את עצמן . התאוריה הקווירית משתמשת בעקרונות האלה כדי להשיג את מטרתה הסופית, שהיא זיהוי הדיכוי שגורם הקיום הלשוני של הקטגוריות הללו, חשיפתו ושיבושו . בכך היא מפגינה ביטוי טהור כמעט של נושאי הכוח והשפה הפוסטמודרניים — השפה יוצרת את הקטגוריות, אוכפת אותן ומכתיבה אנשים לתוכן — ושל נושא טשטוש הגבולות — הגבולות שרירותיים, מעיקים ויכולים להימחק דרך טשטושם עד מחוזות האבסורד . ההישענות על עקרונות אלו, נוסף על עצם החתירה לערער או לדחות כל מה שנחשב לנורמלי ומולד לטובת ה"קוויר", עלולות להקשות במידה מתסכלת על הבנתה של התאוריה הקווירית, מכיוון שהיא מעריכה אי קוהרנטיות, חוסר היגיון וסתימות . לכן היא נעשית מעורפלת במכוון ובלתי רלוונטית במידה רבה, מלבד בעיני עצמה . אף על פי כן, הייתה לה השפעה רבה על פיתוח התאוריה הפוסטמודרנית בצורותיה היישומיות העדכניות, במיוחד בתחומים כמו לימודי מגד...  אל הספר