פוסטמודרניזם | 23 המאה ה- 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- 20 — וגם של המודרנה — העידן המכונה "מודרני", דהיינו העת החדשה, שהחל בסוף ימי הביניים ושאנחנו חיים בו ( כנראה ) עד היום . הסוג החדש הזה של ספקנות רדיקלית כלפי עצם היכולת לרכוש ידע אובייקטיבי התפשט מאז מן העולם האקדמי והלאה, והוא מאתגר את החשיבה החברתית, התרבותית והפוליטית שלנו בדרכים מערערות במכוון . אינטלקטואלים פוסטמודרניים הגיבו למודרניזם בהכחשת יסודותיהם של כמה מהיבטי החשיבה המודרנית, ובמקביל בטענה שהיבטים אחרים של החשיבה המודרנית דווקא לא הרחיקו לכת דיים . הם דחו את התשוקה המודרניסטית הנסתרת לאותנטיות, לנרטיבים מאחדים, לאוניברסליזם ולקִדמה שהשגתה תלויה בידע מדעי ובטכנולוגיה — ומנגד העצימו לכדי קיצוניות את ספקנותם המדודה יחסית, גם אם פסימיסטית, של המודרניסטים כלפי המסורת, כלפי הדת וגם כלפי הוודאות בת תקופת הנאורות — ואת הסתמכותם על 1 הפוסטמודרניזם העלה מודעות עצמית, ניהיליזם וביקורת אירונית . ספקות קיצוניים כל כך לגבי מבנה החשיבה והחברה, שאפשר להגדירו בפשטות כצורה של ציניות . פוסטמודרניזם הוא גם תגובה אל המודרנה ודחייה שלה, כי ...
אל הספר