הראשונים הם מינים בסיכון , שעה שהאחרונים מצויים בשפע . התשובה השנייה : המסחר בראשונים אסור , שעה שהאחרונים נקנים ונמכרים בשוק החופשי . ואסור לשכוח גם ש . . . השוק החופשי מעודד שימור . • הדרך הטובה ביותר להציל בעלי-חיים בסיכון היא להפוך אותם • לסחורות . העתודות המובטחות של נפט דווקא עלו במאה העשרים . • המדינות הקומוניסטיות הן המזהמות הגדולות ביותר . • אין זה קישור מקרי . כשלמישהו יש זכויות קניין מוגדרות ומובטחות במשאב שניתן להרבותו , יש לו תמריץ להבטיח את המשך קיומו . הממשלה אינה צריכה להטיל קנסות על חוואים ההורגים בטיפשותם את כל הפרות שלהם ברגע שמחירי הבקר עולים ; דבר כזה אינו מתרחש לעולם , ממש כפי שאין חקלאים שאוכלים את כל זרעי התבואה שלהם . לעומת זאת , כשהממשלה — או " הציבור " — הוא הבעלים של משאב , כולם מתייחסים אליו כאילו אין לו בעלים . לשליטי מדינות אפריקה אין מוטיבציה ממשית להתמודד עם ציד בלתי-חוקי משום שהם ) ככלל ( אינם נהנים באופן אישי משמירה על מספר הקרנפים או על מינים אחרים בסיכון . לעומת זאת , הקרן לשמירת בעלי-חיים עדיין לא הוציאה הודעה לעיתונות בנוגע לגניבה של בקר — הבעלים ...
אל הספר