197 1 . לאחר הפריית המְלָכוֹת, אם השמים בהירים עדיין והאוויר חמים, אם גרגירי האבקה והצוף שופעים בפרחים, הפועלות, בסלחנות קלת דעת או בראיית נולד מופלגת, מוכנות לשאת עוד זמן – מה את נוכחותם הטורדנית והמרוֹששת של הזכרים . אלה מתנהגים בכוורת כאילו היו מחזריהּשל פנלופה בביתו של אודיסאוס . הם מתענגים לשובע ולשוכרה, ומנהלים בכוורת חיי בטלה של מאהבי כבוד, בזבזניים וגסי הליכות : שבֵעים, כרסתניים, מצטופפים במעברים, חוסמים את הדרך, מפריעים לעבודה, דוחפים, נדחפים, מבולבלים, מלאי חשיבות עצמית, כל – כולם נפוחים מבוז קל – דעת ותמים, אך הם עצמם מושא לזלזול מושכל וחורש נסתרות, ואינם מודעים להתמרמרות ההולכת ומצטברת ולגורל המצפה להם . כדי לנמנם בנוחות, הם בוחרים לעצמם את הפינה החמימה ביותר בבית, קמים כלאחר – יד אל התאים הפתוחים וגומעים את הדבש המבושם ביותר, ועל הדרך מזהמים בהפרשותיהם את החלות . הפועלות הסבלניות, שפניהן נשואות אל העתיד, מתקנות את הנזקים בשתיקה . מחצות היום ועד השעה שלוש אחר הצהריים, כשהשדות המכחילים רוטטים מלאוּת מאושרת תחת מבטה התקיף של שמש יולי או אוגוסט, הם מופיעים על המפתן . לראשם קסד...
אל הספר