126 פתיחוּת מלאה וספק לשמונה מופיעה תל אביבית מנומנמת ומוציאה את המכונית שלה מהחניה, ואז אני חונה . מעשרה לשמונה ועד שמונה ממש יש כמה דברים שעלי לעשות : לפתוח חלון, להדליק תנור או מזגן או שניהם, להניח מקינטה על הגז עם מנה כפולה של קפה, להכין את החדר, זה החדר המכונה בשם "קליניקה", לעבודת היום . עכשיו חמישה לשמונה . בשמונה יגיע יאיר . אבל רגע ; רגע לפני שיגיע יאיר, בהשראת הצל – של – ספק שהטיל עלי ההר, נתבונן נא כולנו בחדר . נתבונן באותם חדרים, אלה המכונים בשם "קליניקות", אשר בתוכם, זה כמאה ושלושים שנה, מתרחש מעשה הריפוי הנפשי . מאה ושלושים שנה, פרק זמן מגוחך מפרספקטיבה של הר . ולא זו בלבד אלא שבמהלך מאה ושלושים שנות הקיום הפסיכואנליטי נעשתה התופעה שבה מדובר - ריפוי באמצעות דיבור - תמוהה עוד יותר משהיתה בראשיתה . מצד אחד, הקליניקה של מרפאי הנפש נהפכה לסימן היכר של המעמדות הסוציואקונומיים מבינוני ומעלה, כלומר לצורה של חניכה, או סוציאליזציה, ויש לה השפעה ניכרת על התרבות . כל כך היא משפיעה על התרבות, עד שלמרבה ההשתאות הוזמנתי לדבר על הע צ מ י , אותה ישות תיאורטית משוערת – בלבד, בפני חבורה של ...
אל הספר