אחרי שנבחרת הדמות, נערכת ישיבת מערכת שבה מפרקים אותה לגורמים, לוקחים תכונה בולטת ומבליטים אותה בגרוטסקיות, כמו בקריקטורה . ״לו היה מדובר בעיתון אנחנו היינו הנספח לחלק האדיטוריאלי, הפובליציסטי והדעתני יותר של העיתון", מבהיר שגב, "אנחנו לא מדווחים, אנחנו אומרים את דעתנו על מה שקורה, ובמכחול גס מאוד״ . שגב טוען שגם לו היו רוצים, אין ליוצרי "ארץ נהדרת" דרך אמיתית לדעת איך תשפיע התוכנית שלהם על דעת הקהל . זה קורה כמובן גם בעיתונות ‑ הכתבים מצפים לתגובה אחת, ומגלים שהפרסום שלהם יצר גלי הדף אחרים לגמרי . "הרבה טוענים לדוגמה שתרמנו לעלייתו של אביגדור ליברמן בבחירות 9002", נזכר שגב . "בחיקוי שלנו הוא היה מאוד קיצוני ועם אלימות כבושה אך מוצהרת ‑ פשיסט ודיקטטור בהווייתו ובשאיפותיו, וראו זה פלא, זה הביא לו הרבה מנדטים . הכוונה שלנו היתה להזהיר את הציבור מפניו, והציבור דווקא אהב את הסחורה הזאת . יש קהל גדול של צופים שלנו שרואים את מירי רגב ואת ליברמן ונרתעים, ויש כאלה שהתגובה אצלם הפוכה״ . שגב נותן כדוגמה גם את החיקוי של בנימין נתניהו . הדמות של ראש הממשלה לשעבר מוצגת ב"ארץ נהדרת" כתחמנית, מניפולטי...
אל הספר