עם זאת, ישנן גם גישות אחרות . ההיסטוריון ד"ר משה פוקסמן ‑ שע"ל, המתמחה בימין הישראלי, סבור כי בגין ראה בהסכמי קמפ דיוויד כלי למימוש גולת הכותרת הימנית של מדיניותו וליבת חזונה של תנועת חרות ‑ מחיקת הקו הירוק, החיץ שעובר בלב ארץ ישראל ויוצר את גבולות המדינה הפלסטינית . האפשרות שנתן בגין לפלסטינים לקבל אזרחות ישראלית יכולה גם היא להעיד על כוונתו . במהלך כהונתו, במקביל למשא ומתן, פיתח בגין את מפעל ההתנחלויות שנועד לשמש משקל ‑ נגד לכל נסיגה עתידית . בשנים 1977 ‑ 1983 עלו על הקרקע עשרות יישובים חדשים ומספר המתנחלים גדל פי חמישה . בין עשרות היישובים שהוקמו בתקופת בגין היו אריאל, בית אל, שילה, קרני שומרון, תקוע, אלון מורה, אפרת, גבעת זאב, פסגות, אלפי 26 מנשה ועוד רבים אחרים . למעשה, לפי פוקסמן ‑ שע"ל, בגין לא ויתר על התפיסה המדינית שלו אלא קידם אותה בתחכום, תוך קביעת עובדות בשטח . הוא ידע שהאמריקאים זקוקים לו כדי להשלים את הסכם השלום עם מצרים, ובזמן הזה התקדם בבניית מפעל ההתנחלויות . גם סיעת הליכוד, שעודכנה בזמן המשא ומתן, קיבלה את הרושם הזה . יו"ר הקואליציה, ח"כ חיים קורפו, שסיפר לחברי הכנסת ...
אל הספר