פרק ב: מחאת בלפור: "די לפיוס"

זו חגיגה לדמוקרטיה . ורק אחרי שאמרנו את הדבר הזה וקבענו שגבולות הוויכוח לא כוללים דמוניזציה ודה הומניזציה, אפשר וצריך וחובה להתחיל את הביקורת הנוקבת והחריפה על "מחאת בלפור", על מחאת "די לפיוס" . ניתוח טקסטואלי פשוט של הנאומים בהפגנות, הפוסטים הנרגשים ברשתות והדיווחים שליוו את מחאת בלפור ואת הפגנות ישראל הראשונה, העלה את המסקנה שאי ‑ אפשר להתחמק ממנה : בסוף מדובר בווריאציות שונות של נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז . המסר אותו מסר : אתם השין ‑ גימלים ואנחנו בני האור, אתם הצ'חצ'חים ואנחנו מלח הארץ, איך בכלל העזתם לנצח אותנו בקלפיות בעזרת הדמוקרטיה המעצבנת הזו . נאום הצ'חצ'חים איננו פליטת פה, כשם המופע המצליח של דודו טופז שבא בעקבותיו, וגם איננו אפיזודה חולפת . נאום הצ'חצ'חים של דודו טופז זהו הטקסט המכונן של זהות ישראל הראשונה והמצע המוסרי שלה לדיכוי זכותה של ישראל השנייה להשתתף בדמוקרטיה . המסר הזה ש"אנחנו ישראל הראשונה בני האור ואתם ישראל השנייה שהייתם אמורים להיות שין גימלים שלנו" עלה מהשלטים בבלפור, שוב ושוב . הבולט בשלטים, השלט "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה", הבהיר את הסיבה להפגנות : "א...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)