נאבקים באליטה בעזרת מנהיג מתוך האליטה זהו פרדוקס הגיוני בהיסטוריה של מאבקים חברתיים : קבוצות מוחלשות בוחרות במנהיג מהאליטה, או מאליטת משנה, שיְיַצג אותן בקרב מול האליטה . מנהיג המערכה מול האליטה נהנה מיתרון כשהוא דומה לאותה אליטה ויודע כיצד להיאבק בה . הדפוס הזה של קבוצה הנתונה תחת דיכוי של אליטה ובוחרת כמנהיג אדם מתוך האליטה עצמה הוא לא המצאה חדשה . במאה השנייה לפני הספירה היה זה טיבריוס ( גרקכוס, לא להתבלבל עם קלאודיוס ) בן האצולה שהפך לגיבור החלשים הנערץ שנרצח בידי האריסטוקרטיה ; במאה הראשונה לפנה"ס, במלחמת האזרחים הרומית, הוביל יוליוס קיסר, בן אליטה מובהק, את מאבק השכבות החלשות ( הפופולריים ) לשינוי, מול ההגמוניה הישנה והעשירה ( האופטימאטים ) שמטרתה היתה להגביל את אסיפות העם ואת שותפות הפלבאים ( ה"עמך" ברומא העתיקה ) בחיים הפוליטיים ; במאה ה ‑ 18 היה זה תומס פיין, המהפכן והתיאורטיקן המסעיר, שהתגייס כאנגלי לסייע לאמריקאים במאבקם נגד אנגליה ; במידה מסוימת גם מנהיג המהפכה הצרפתית, שעיקרה פגיעה במעמד האצולה לטובת פשוטי העם, מקסימיליאן פרנסואה דה רובספייר ‑ מי שאפילו מחק באופן סמלי את ה...
אל הספר