להפתעתנו, הוא התחיל לבכות . "אשתי בהיריון . לא אמרו לי שאנחנו נוסעים לעזה, בחיים לא הייתי מסכים לזה, זה מטורף" . החלפנו מבטים ולא ידענו מה לעשות . לא הבנו למה לדעתו זה מטורף כל כך . כבר הזדמן לנו לנסוע לאזורים שהמתיחות הביטחונית בהם היתה גבוהה ואף פעם לא חשבנו שנשקפת לנו סכנה גדולה במיוחד . הרי חוסר היציבות הביטחונית בארץ והגיוס לצה"ל הם חלק מהחיים, כמו חלומות גדולים ותקוות, חברויות עמוקות, אהבה ומוזיקה . הסתובבתי לאחור וחייכתי אל המתופף, והוא חייך בחזרה . היה לנו סוד קטן משלנו, והכאוס סביבנו היה רק רעש רקע . באותו יום הופענו בחדר קטן, והחיילים שהקיפו אותנו היו בגילנו אבל נראו מבוגרים יותר וחשבנו שהם גם אמיצים יותר . ידענו שבסוף ההופעה לא נוכל לשאול אותם על הפעולות והמבצעים המיוחדים שהם עושים, אבל לאמיתו של דבר גם לא היינו סקרנים במיוחד . התעניינו יותר בחוויות שלהם מהתיכון ובחברוֹת שלהם . כולנו חיכינו שהשירות הצבאי כבר ייגמר . עכשיו, בפגישה הראשונה שלי עם בן, הוא מספר לי שבתור חייל בן 18 לא היה לו מושג למה הוא נכנס ושרק עכשיו מתברר לו איזה טירוף זה היה . "רוב החברים שלי מהיחידה יצאו מז...
אל הספר