ורואה אותם יוצאים בשעות המאוחרות של הלילה . חסון תמיד אמר לי, את אשת סוד מדהימה, אף אחד לא יודע עד כמה את יודעת ומעורבת, ואני תמיד חייכתי ועניתי, טוב שכך . חסון ואני הפכנו לצוות . הרצנו לא מעט מהלכים רגישים בארץ ובעולם, קיבלנו בבית הנשיא ביקורים חשאיים באישון לילה, אנשים שבאו ודיברו ויצאו ונשארו עלומים, ופעמים רבות גם סייעו בפתרון משברים . אחד המקרים שלא אשכח לעולם התרחש בעת ביקור ממלכתי באחת ממדינות מזרח אירופה . נבצר מהמזכיר הצבאי להצטרף לנסיעה והוא הפקיד בידי פתק זעיר ובו שמות של טילים . טילים שפרס היה צריך לבקש מהנשיא המארח שיימנע מלספקם לאויבינו המושבעים, טילים משנֵי מאזן כוחות . אף שידעתי שפרס זוכר את שמות כל הטילים בעל פה, היה לו הרי זיכרון פלאי, ואף ששיננתי אותם לעצמי עשרות פעמים, בכל זאת שמרתי את הפתקית הזעירה . זה לא היה רגע שבו את רוצה לטעות . כשסיימנו את הפגישה רבת ‑ המשתתפים עם הנשיא המארח ופמלייתו ובדרך אל פגישת הארבע עיניים בין שני הנשיאים, התרוממתי על קצות האצבעות ולחשתי לפרס באוזן את שמות הטילים . ואז . ובכן, אומר רק שאז היתה הפעם הראשונה בחיי שבה אכלתי נייר . 122122 י...
אל הספר