לימדה אותי להרכיב משקפיים ורודים אבל גם הצמידה כמה סימני קריאה אדומים . שיהיה . ליתר ביטחון . היינו משפחת עולים שהגיעו ממדינה אירופאית, ליטא ‑ צרכני תרבות אירופה הקלאסית . הקשבנו בבית למוצרט ולשטראוס, שאותם אמא אהבה במיוחד, וגם לשירי חזנות שאבא תמיד התענג עליהם ושר אותם בקול גדול . אני נקלטתי כמעט מיד בשכונה הירושלמית, שהיתה פסיפס של עדות ועולים, ממצרים, ממרוקו, מעירק ומתוניס, וגם מיעוט מהונגריה ומפולין . נחשפתי לשפות חדשות ולתרבות של אחרים . אני זוכרת את השכנה המצרייה היפהפייה מטילדה, שלבשה תמיד שמלות רקומות ארוכות . בעיני היא נראתה כנסיכה, דיברה בצרפתית מתנגנת ונהגה ללטף את ראשי ולומר, "טְרֶה ז'וֹלִי" . ואת דליה חברתי, שהיתה מבוגרת ממני רק בכמה חודשים ותמיד קראה לי לסייע לה במיון אורז, המטלה הקבועה שנפלה בחלקה בבית הוריה, עיסוק שהפנט אותי ממש כי הפחמימה שלנו בבית לא היתה אורז אלא תפוחי אדמה . ומעל לכול, המוזיקה החדשה, הצלילים ששמעתי לראשונה בחיי, מסתלסלים וקסומים, כל זה עטף אותי בשכונה הקטנה והמחבקת . לימים, כשהגעתי ללב העשייה הציבורית, הצגתי את עצמי כישראלית החדשה, רב ‑ תרבותית, כמי...
אל הספר