פרק 15 במחיצת הסופרים הגדולים

לחופשה, ל"דאצ'ה" . נסיעות שארכו שעות בתוך יערות לִבנים אינסופיים . דמיינתי לעצמי במכונית את אמי ואת משפחתה נוסעים ככה ביערות והרגשתי שהנסיעה הזאת היא לא מקרית ; היא מאפשרת לי להתחבר לעוד פיסת ילדות אבודה של אמי, דברים שהיו ונעלמו לתמיד . הבקתה של הסופר המפורסם היתה צנועה, וגם בזכוכית מגדלת לא הייתם מצליחים למצוא בה ולו סימן סטטוס אחד שירמוז כי כאן מתגורר אחד הסופרים הגדולים בעולם, זוכה פרס נובל לספרות . את הדלת פתחה אישה מבוגרת שחשבנו בטעות כי היא מנהלת משק הבית אבל זאת היתה אשתו, הגברת סולז'ניצין . פרס התרגש מאוד כשראה את סולז'ניצין והם שקעו בשיחה על ספרות ועל ההיסטוריה של רוסיה, על יהודים ועל יהדות . תה ועוגיות ביתיות הוגשו לשולחן בעוד השניים צוחקים על כך שאומרים כי היהודים המציאו את הבורגנות והרוסים את הקומוניזם, ומסכימים שלשני העמים יש לפחות מכנה משותף אחד והוא הערצת האינטליגנציה . כאשר פרס שאל את סולז'ניצין מה ההבדל לדעתו בין אינטלקטואל לאינטליגנט ענה הסופר הגדול, אינטלקטואל עוסק במילים ואינטליגנט בבני אדם . פרס הנהן בהסכמה ותרם את חלקו, "אם אתה לא מסתכל אל השמים לעולם לא תראה כוכ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)