בכל השעות, הימים הארוכים והשנים הרבות שעבדנו יחד, הקפיד לקרוא לי תמיד הבלתי ‑ עציבה . אף פעם לא ראה אותי בלי חיוך, גם לא ברגעים קשים . פרס הכיר את אבי ז"ל . הוא השתתף בחגיגות הגיעו לגבורות וידע על מעלליו כלוחם נועז בצבא האדום . פרס ניסה בכל דרך להרגיע אותי, מיד החל לדבר על אבי דברים נפלאים, ועשה כל מאמץ לנחם אותי וזה הקל עלי במעט . לאחר ההלם הראשוני, שטופת דמעות, לקחתי כהרגלי נשימה עמוקה ומיד ניגשתי לטפל בצד המעשי : לעלות על המטוס הראשון לישראל . כל חברי הצוות הנפלא שלנו בא והקיפו אותי בחום, באהבה, בחיבוקים, ואני הייתי כבר בדרך לשדה . ולמחרת, כשפרס אמר "קדיש" על המשפחות של כולנו בבניין הרייכסטאג בברלין, גם על משפחות אבי ואמי, אחי דודי, אחותי אתי ואני אמרנו קדיש על אבינו היקר בישראל, ונפרדנו מפאפא האהוב . במהלך שבע שנות נשיאותו התקבל פרס בעולם אצל נשיאים ומנהיגים בכבוד מלכים, זכה באותות ובמדליות, בפרסים ובשבחים . הוא נפגש עם פוליטיקאים, עם אנשי רוח, אמנים, ידוענים, עם יוצרי קולנוע, עם מנהיגים רוחניים ועם נציגים של כמעט כל מדינה בעולם . אבל סיוריו של הנשיא לא היו רק סמליים וטקסיים . אצל ...
אל הספר